מחקר חדש שנערך במימון האגודה למלחמה בסרטן, במכון שרת שבמרכז הרפואי הדסה עין כרם, בדק את הקשר בין התמודדות עם מחלת הסרטן לבין דתיות, תקווה ורווחה נפשית.
השאלה שעמדה במרכז המחקר בניהולן של פרופסור לאה בייידר, מהמרכז הרפואי הדסה עין כרם, ודר´ אילנית חסון-אוחיון מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן, הייתה האם דתיות ותחושת תקווה קשורה לרווחה נפשית ולהתמודדות טובה יותר עם מחלת הסרטן. המחקר נערך בקרב 233 נשים יהודיות עם סרטן שד במצב מתקדם.
במחקר נמצא כי רק בקרב נשים חילוניות, תקווה קשורה לפחות תחושת חרדה, פחות תחושת דיכאון, פחות מצוקה נפשית כללית, פחות התמודדות עם תחושת חוסר אונים, וליותר התמודדות אקטיבית של רוח לחימה. אז מדוע רק עבור החילוניות התקווה הייתה גורם משמעותי בהשפעה על התמודדות החולות עם מחלתן?
מסקנות המחקר הן כי התקווה אצל הנשים החילוניות משחקת תפקיד חשוב בהתמודדות עם סרטן שד, בעוד שאצל הנשים הדתיות התקווה כגורם נפרד היא פחות משמעותית, כנראה בגלל שהדת מעניקה להן כוחות של 'תקווה מיוחדת', המסייעת להתמודדותן.
מצוקה נפשית וסרטן
מחקר נוסף, גם הוא במימון האגודה למלחמה בסרטן, בדק את הקשר בין מצוקה נפשית, אופטימיות ואירועי חיים לבין סרטן השד בקרב נשים צעירות בישראל. המחקר נערך על ידי ד'ר רונית פלד ואורלי סיבוני שמוחה, מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון בנגב, וד'ר דבורה כרמיל מהמרכז לחקר לחץ פסיכולוגי באוניברסיטת חיפה. מטרת המחקר הייתה לבדוק האם לאירועי חיים, מצבי מצוקה נפשית ולחילופין שמחת חיים ואופטימיות כללית יש קשר עם המחלה.
במחקר השתתפו שתי קבוצות של נשים עד גיל 45, מתוכן 255 נשים שחלו בסרטן השד ו-367 נשים בריאות. הנשים ענו על שאלון מובנה לבדיקת חרדה, דיכאון, שמחת חיים ואופטימיות כללית, ושאלון על אירועי חיים משמעותיים כגון אובדן וגירושי הורים בגיל צעיר ותמורות בחיים כגון פרידה מבן זוג, משברים כלכליים ופיטורין מעבודה. הנשים החולות נשאלו על תקופת חייהן עד לאבחון המחלה.
על פי תוצאות המחקר ניתן לומר במידת הזהירות המתבקשת, כי קיים קשר אפשרי בין מצבי דחק כתוצאה מהצטברות של אירועי חיים משמעותיים ותחלואה בסרטן השד. כמו כן ניתן לומר כי שמחת חיים ואופטימיות כללית מהווים גורם הגנה.
ממצאי המחקר מצביעים על הצורך באיתור נשים צעירות אשר סבלו מאובדנים משמעותיים בגיל צעיר ומהצטברות של תמורות בחיים ולראות בהן קבוצת סיכון. לנשים אלו יש לספק טיפול, תמיכה ומעקב מתאימים. כמו כן ממליצות החוקרות להעמיק את הידע אודות הקשרים המסובכים והבלתי מפוענחים באשר ליחסי הגומלין שבין הגוף והנפש.
הוסף תגובה